top of page

Hanani Rapoport
חנני רפופורט

2-חנני שחור-לבן 2004.jpg

A Journalist's reporter's notebook like yellow pad.jpg

467 ימים ולילות מאז חרב הבית.
467 זריחות ושקיעות.
והם עדיין שם כי לאסונם הם נפלו במשמרת של הימין המשיחי, ובימים האלה אין מלך בישראל.
יש רק מתחזה.

עייף, חושש לגורלו. הולך לישון לבד והם באים אליו אחד אחת בחלומות, מושכים לו בשמיכת הפוך...

שקיעה מספר 467 הערב אולי תביא בעקבותיה את הזריחה מספר 468 בבוקר היום החדש, עם קרן אור, קרן של תקווה
#bringthemhomenow🎗️

467 ימים ולילות מאז חרב הבית.
467 זריחות ושקיעות.
והם עדיין שם כי לאסונם הם נפלו במשמרת של הימין המשיחי, ובימים האלה אין מלך בישראל.
יש רק מתחזה.

עייף, חושש לגורלו. הולך לישון לבד והם באים אליו אחד אחת בחלומות, מושכים לו בשמיכת הפוך...

שקיעה מספר 467 הערב אולי תביא בעקבותיה את הזריחה מספר 468 בבוקר היום החדש, עם קרן אור, קרן של תקווה
#bringthemhomenow🎗️

שווה שווה לנסוע לכפר דניאל לא רחוק מנתב״ג, בשביל קצת אופטימיות בימים קשים כאלה. למה אופטימי ? כי כל עוד יש אנשים כמו אייל ותום, @tomaoz שעושים את מה שהם עושים, בהמון אהבה - אז אנחנו מתעודדים. @wildbreadkd לחם מחמצת מכל מיני סוגים, ומאפים, ומנות קטנות טעימות טעימות שעושות טוב לנשמה… טעמנו את הדג הכבוש על מצע של תפוחי אדמה שמיר וקולרבי. אספרגוס באיולי, סנדביץ אומלט עם גבינה וכמובן את העגבניות שהספקתי לצלם לפני שהן נעלמו להן. מקום ביער במקום הכי פחות יער במתחם הצורפים בכפר דניאל. סעו ומלאו מצברים.
ואני מחכה לביקור הבא לטעום את מה שלא הסתייע הפעם כמו הג׳לאטו מעשה בית, המאפים המתוקים ועוד סנדביץ אומלט … אהה גם הטוסט יחכה לפעם הבאה!

שווה שווה לנסוע לכפר דניאל לא רחוק מנתב״ג, בשביל קצת אופטימיות בימים קשים כאלה. למה אופטימי ? כי כל עוד יש אנשים כמו אייל ותום, @tomaoz שעושים את מה שהם עושים, בהמון אהבה - אז אנחנו מתעודדים. @wildbreadkd לחם מחמצת מכל מיני סוגים, ומאפים, ומנות קטנות טעימות טעימות שעושות טוב לנשמה… טעמנו את הדג הכבוש על מצע של תפוחי אדמה שמיר וקולרבי. אספרגוס באיולי, סנדביץ אומלט עם גבינה וכמובן את העגבניות שהספקתי לצלם לפני שהן נעלמו להן. מקום ביער במקום הכי פחות יער במתחם הצורפים בכפר דניאל. סעו ומלאו מצברים.
ואני מחכה לביקור הבא לטעום את מה שלא הסתייע הפעם כמו הג׳לאטו מעשה בית, המאפים המתוקים ועוד סנדביץ אומלט … אהה גם הטוסט יחכה לפעם הבאה!

פעם, כשהיינו ילדים, אמרו לנו שאם רואים עורב שחור זה סימן שמשהו רע קרה

פעם, כשהיינו ילדים, אמרו לנו שאם רואים עורב שחור זה סימן שמשהו רע קרה

הערב נדליק כאן בארץ להד״ם נר ראשון של חנוכה. כאן ולא במנהרות החמאס. שם כבר חנוכה שני שאין נרות. שם רק אולי מזמזמים בלב את ״מעוז צור״ ומדגישים את ״ישועתי״. 445 ימים של סבל, יאוש, כאב, תסכול והרבה הרבה פחד מוות.
החמאס מודיע כעת כי ישראל שוב הכשילה את המשא ומתן…
ורק כאן, בארץ להד”ם, נשמע תמיד הדם
של נבל וקתרוס וחלילים
וחרש על ידם, בארץ להד”ם
מכים תופי געגועים גדולים…
וכמו הכל הזה המתנפץ אל הבולדרים בשובר הגלים מתרסק לו שוב עוד שביב של תקווה.
#bringthemhomenow

הערב נדליק כאן בארץ להד״ם נר ראשון של חנוכה. כאן ולא במנהרות החמאס. שם כבר חנוכה שני שאין נרות. שם רק אולי מזמזמים בלב את ״מעוז צור״ ומדגישים את ״ישועתי״. 445 ימים של סבל, יאוש, כאב, תסכול והרבה הרבה פחד מוות.
החמאס מודיע כעת כי ישראל שוב הכשילה את המשא ומתן…
ורק כאן, בארץ להד”ם, נשמע תמיד הדם
של נבל וקתרוס וחלילים
וחרש על ידם, בארץ להד”ם
מכים תופי געגועים גדולים…
וכמו הכל הזה המתנפץ אל הבולדרים בשובר הגלים מתרסק לו שוב עוד שביב של תקווה.
#bringthemhomenow

אצל רוסתום הדייג בבסטה הכי קולית בכרמל היה גם סנדביץ׳ דגים, אבל הוא נאכל כל כך מהר שלא הספקתי לצלם.
הסנדביץ׳ של רוסתום אליפות, ודגי המליטה המטוגנים, הרוטב החריף והזיתים הירוקים המרים - זמירות… הכרמל 40.

שוק הכרמל ביום חורפי נהדר. ערב חנוכה, ערב כריסטמס, ערב השנה החדשה, ושוב תקווה קטנה לפריצת דרך.
#fish #friedfish #market #streetfood @eats_tlv

אצל רוסתום הדייג בבסטה הכי קולית בכרמל היה גם סנדביץ׳ דגים, אבל הוא נאכל כל כך מהר שלא הספקתי לצלם.
הסנדביץ׳ של רוסתום אליפות, ודגי המליטה המטוגנים, הרוטב החריף והזיתים הירוקים המרים - זמירות… הכרמל 40.

שוק הכרמל ביום חורפי נהדר. ערב חנוכה, ערב כריסטמס, ערב השנה החדשה, ושוב תקווה קטנה לפריצת דרך.
#fish #friedfish #market #streetfood @eats_tlv

06:29 לעד יהיה רגע ארור ושום צילום יפיפה ככל שיהיה של זריחה לא יטשטש ולא ישכיח את הזוועה את שערי הגיהנום שנפתחו אז בבוקר 7/10/2023 לפני 427 ימים.

#bringthemhomenow

06:29 לעד יהיה רגע ארור ושום צילום יפיפה ככל שיהיה של זריחה לא יטשטש ולא ישכיח את הזוועה את שערי הגיהנום שנפתחו אז בבוקר 7/10/2023 לפני 427 ימים.

#bringthemhomenow

בשנות השישים המוקדמות, ימי בית הספר ע״ש אחד-העם, בית הספר היסודי, תל-אביב של פעם, הייתי מתלווה לאמא בימי חמישי בצהריים, ויחד היינו יורדים במורד רחוב שיינקין בואך אלנבי נכנסים אל ה-שוק.

לא היינו קונים שם את הירקות גם לא את הפירות. את אלו היינו קונים אצל יצחק בחנות בשיינקין מול אולמי תכלת.

בשוק היינו קונים קצת גבינות, קצת נקניקים, מקלוני חומוס, שקדים קלויים במלח ובוטנים, הרבה לפני שקראו להם ״פיצוחים״. גם זיתים וחצילונים מוחמצים קטנים -וגוש של גבינה מלוחה. את אלה היינו קונים בשוק כי אצל מוט׳ל עם העיפרון מאחורי האוזן והמשקפים על המצח, במכולת על אחד העם פינת בר-אילן, המעדנים האלה לא היו במלאי... אצל מוטק׳ה ושרה היינו קונים לחם, לקרדה, מרגרינה, ביצים וגבינה. חלב התחלנו לקנות אצלו רק כאשר החלבן הפסיק לבוא בבוקר ולהשאיר ליד הדלת ברחוב אחד-העם 73 את הבקבוקים, בקבוקי הזכוכית שנאטמו בקליפה של אלומיניום — חלב מפוסטר עם שכבה דקה של קרום.

עשרות שנים שלא חזרתי אל השוק, עד השבוע. סוג של סיור נוסטלגי. אולי בכדי להעלות זיכרון רחוק מתוק של אמא שעזבה אותנו בשיבה טובה לא מכבר.

אולי סתם היה זה פרץ של נוסטלגיה, כמיהה לימים אחרים, טובים, של שרוליק עם כובע הטמבל.

ואולי בכלל באתי רק לראות על מה המהומה בשוק שהפך טרנדי, שדוכניו הולכים והופכים לדוכני הסעדה של טוגנים, וכריכים, וסביצ׳ה ומז׳וז׳ים. אוכל תאילנדי לצד המבורגר קריבי, ובסטות של חולצות טי של גמר מסלול, בית״ר ירושלים, וסבתא משוגעת עלי. כיסויי פלאפונים המתחרים במציאות של אלי-אקספרס לצד חנות תבלינים, קצביה אחת כלי בית, והרבה דוכנים של ירקות ופירות.ֿֿֿ

במקום סל הבד של אמא, באתי הפעם כבר סבא, עם המצלמה. תמונות שחור לבן, כי ככה זה היה מצטלם אז בתחילת שנות ה-60 לפני האינסטגרם.

ורק סוכריות הגומי נשארו בצבע.

השבוע ירדתי לשוק הכרמל.

הלאנץ׳ בתאילנדית הקטנה ברחוב רבי-עקיבא היתה נהדרת.

בשנות השישים המוקדמות, ימי בית הספר ע״ש אחד-העם, בית הספר היסודי, תל-אביב של פעם, הייתי מתלווה לאמא בימי חמישי בצהריים, ויחד היינו יורדים במורד רחוב שיינקין בואך אלנבי נכנסים אל ה-שוק.

לא היינו קונים שם את הירקות גם לא את הפירות. את אלו היינו קונים אצל יצחק בחנות בשיינקין מול אולמי תכלת.

בשוק היינו קונים קצת גבינות, קצת נקניקים, מקלוני חומוס, שקדים קלויים במלח ובוטנים, הרבה לפני שקראו להם ״פיצוחים״. גם זיתים וחצילונים מוחמצים קטנים -וגוש של גבינה מלוחה. את אלה היינו קונים בשוק כי אצל מוט׳ל עם העיפרון מאחורי האוזן והמשקפים על המצח, במכולת על אחד העם פינת בר-אילן, המעדנים האלה לא היו במלאי... אצל מוטק׳ה ושרה היינו קונים לחם, לקרדה, מרגרינה, ביצים וגבינה. חלב התחלנו לקנות אצלו רק כאשר החלבן הפסיק לבוא בבוקר ולהשאיר ליד הדלת ברחוב אחד-העם 73 את הבקבוקים, בקבוקי הזכוכית שנאטמו בקליפה של אלומיניום — חלב מפוסטר עם שכבה דקה של קרום.

עשרות שנים שלא חזרתי אל השוק, עד השבוע. סוג של סיור נוסטלגי. אולי בכדי להעלות זיכרון רחוק מתוק של אמא שעזבה אותנו בשיבה טובה לא מכבר.

אולי סתם היה זה פרץ של נוסטלגיה, כמיהה לימים אחרים, טובים, של שרוליק עם כובע הטמבל.

ואולי בכלל באתי רק לראות על מה המהומה בשוק שהפך טרנדי, שדוכניו הולכים והופכים לדוכני הסעדה של טוגנים, וכריכים, וסביצ׳ה ומז׳וז׳ים. אוכל תאילנדי לצד המבורגר קריבי, ובסטות של חולצות טי של גמר מסלול, בית״ר ירושלים, וסבתא משוגעת עלי. כיסויי פלאפונים המתחרים במציאות של אלי-אקספרס לצד חנות תבלינים, קצביה אחת כלי בית, והרבה דוכנים של ירקות ופירות.ֿֿֿ

במקום סל הבד של אמא, באתי הפעם כבר סבא, עם המצלמה. תמונות שחור לבן, כי ככה זה היה מצטלם אז בתחילת שנות ה-60 לפני האינסטגרם.

ורק סוכריות הגומי נשארו בצבע.

השבוע ירדתי לשוק הכרמל.

הלאנץ׳ בתאילנדית הקטנה ברחוב רבי-עקיבא היתה נהדרת.

מתחת לרדאר מסתובבת הפקה קטנה גדולה רגישה, אישית ופרטי מתחת לרדאר מסתובבת הפקה קטנה גדולה רגישה, אישית ופרטית .
הפקה שלא מאבדת מהאינטימיות של החומרים או היוצרים גם כשיושבים כאלפיים איש קהל גדול בהיכל התרבות בתל-אביב.

VHS ד״ש מהעבר

טל פרידמן, שירילי דשא, רוני קובן, רננה רז, דורון נשר, קורין קיציס, שרה סיגל ועפרי כנעני פוגשים קטעים אישיים מקלטות VHS ישנות שלהם ומצרפים את הסיפור הקטן שמעבר לפריים הויזואלי / הטלוויזיוני.

סיפורים נוגעים ללב אחד אחד

רוני קובן Renana Raz טל פרידמן Ofri Cnaani
דורון נשר - Doron Nesher Shirili Deshe
שרה סיגל וקורין קיציס

סיפורים מצחיקים, עצובים, מרגשים מבוססים על קלטות VHS - קסטות הוידאו של פעם, סמל שנות השמונים והתשעים.
@sarasiegel91
קורעת מצחוק כשהיא משחקת
בתחילת שנות האלפיים תשע דמויות בסרט שהיא גם מביימת וגם מצלמת, קומדיית מצבים, דלתות מסתובבות, עם זוג ילדים וחלום להיות קולנוענית. הגעגוע של שרה הוא הגעגוע לילדות של כולנו.

רננה רז מרגשת שמתגעגעת לראות את הוריה שנפרדו כשהיתה ילדה ורק חולמת לראות אותם שוב
יחד.

רוני קובן שמתגעגע לאבא שלו ויחד איתנו מתגעגע ליצחק רבין,

טל פרידמן שר בלוז כמו שרק הוא יודע - לשושי פרידמן.

שירילי דשא שמתגעגעת לאבא פשנל הגדול
ויחד איתנו מתגעגעים לאומנים של פעם - לתרבות של פעם. לאנשים של פעם .
וזה כנראה סוד הקסם של המסע הזה - בחזרה לעבר לפחות לשעה וחצי של נוסטלגיה.

לכו לכו לראות.

לכו לכו לראות
#vhscollection
@renanani
@ronikuban
@talfriedman1
@doron_nesher
@ofricnaani
@corinnekitzis
@sarasiegel91

מתחת לרדאר מסתובבת הפקה קטנה גדולה רגישה, אישית ופרטי מתחת לרדאר מסתובבת הפקה קטנה גדולה רגישה, אישית ופרטית .
הפקה שלא מאבדת מהאינטימיות של החומרים או היוצרים גם כשיושבים כאלפיים איש קהל גדול בהיכל התרבות בתל-אביב.

VHS ד״ש מהעבר

טל פרידמן, שירילי דשא, רוני קובן, רננה רז, דורון נשר, קורין קיציס, שרה סיגל ועפרי כנעני פוגשים קטעים אישיים מקלטות VHS ישנות שלהם ומצרפים את הסיפור הקטן שמעבר לפריים הויזואלי / הטלוויזיוני.

סיפורים נוגעים ללב אחד אחד

רוני קובן Renana Raz טל פרידמן Ofri Cnaani
דורון נשר - Doron Nesher Shirili Deshe
שרה סיגל וקורין קיציס

סיפורים מצחיקים, עצובים, מרגשים מבוססים על קלטות VHS - קסטות הוידאו של פעם, סמל שנות השמונים והתשעים.
@sarasiegel91
קורעת מצחוק כשהיא משחקת
בתחילת שנות האלפיים תשע דמויות בסרט שהיא גם מביימת וגם מצלמת, קומדיית מצבים, דלתות מסתובבות, עם זוג ילדים וחלום להיות קולנוענית. הגעגוע של שרה הוא הגעגוע לילדות של כולנו.

רננה רז מרגשת שמתגעגעת לראות את הוריה שנפרדו כשהיתה ילדה ורק חולמת לראות אותם שוב
יחד.

רוני קובן שמתגעגע לאבא שלו ויחד איתנו מתגעגע ליצחק רבין,

טל פרידמן שר בלוז כמו שרק הוא יודע - לשושי פרידמן.

שירילי דשא שמתגעגעת לאבא פשנל הגדול
ויחד איתנו מתגעגעים לאומנים של פעם - לתרבות של פעם. לאנשים של פעם .
וזה כנראה סוד הקסם של המסע הזה - בחזרה לעבר לפחות לשעה וחצי של נוסטלגיה.

לכו לכו לראות.

לכו לכו לראות
#vhscollection
@renanani
@ronikuban
@talfriedman1
@doron_nesher
@ofricnaani
@corinnekitzis
@sarasiegel91

חצות… הכרכרה הפכה לדלעת לפני דקה או שתיים. תם הטקס.

יום הולדת יכול להיות יום מעיק - עוד שנה עברה, עוד שן בגלגל השיניים של החיים זזה. אפילו ה 120 כבר לא כל כך רחוק. ובכלל, המצב לא מי יודע מה. ולמרות זאת…
תודות לכם חברות וחברים, גם השנה אתם הופכים את היום הזה למרגש.

פעם בשנה אתם מופיעים אחד אחת ומברכים, מזכירים לי חיים שלמים 72 שנים של עבודה, לימודים, ילדים, נכדים, אהבות ופרידות.
ואני, ילד גדול, מחייך חיוך קטן ביישני, ומודה לכל אחד ואחת מכם על תשומת הלב.

מברך ומקווה שנתברך גם בשנה הבאה.

התמונה של פוטו עמילני 1955-56 גן לאה. תל-אביב עם אמא ואבא

Midnight… the carriage turned into a pumpkin a minute or two ago.
The ceremony is over.

A birthday can sometimes feel depressing — another year has passed. Another ‏ cog in the wheel of life has shifted. Even the age of 120 doesn’t seem so far away anymore. And honestly, the situation isn’t all that great. And yet…

Thanks to you, dear friends, once again this year you’ve turned this day into something special.

Once a year, you show up one by one with your greetings, reminding me of an entire lifetime—72 years of work, studies, children, grandchildren, loves, and farewells.

And I, a grown-up child, smile a shy smile and thank each and every one of you for the attention.

Wishing and hoping we’ll all be blessed in the year to come as well.

(Tel-Aviv 1955-56 with Dad & Mom)

חצות… הכרכרה הפכה לדלעת לפני דקה או שתיים. תם הטקס.

יום הולדת יכול להיות יום מעיק - עוד שנה עברה, עוד שן בגלגל השיניים של החיים זזה. אפילו ה 120 כבר לא כל כך רחוק. ובכלל, המצב לא מי יודע מה. ולמרות זאת…
תודות לכם חברות וחברים, גם השנה אתם הופכים את היום הזה למרגש.

פעם בשנה אתם מופיעים אחד אחת ומברכים, מזכירים לי חיים שלמים 72 שנים של עבודה, לימודים, ילדים, נכדים, אהבות ופרידות.
ואני, ילד גדול, מחייך חיוך קטן ביישני, ומודה לכל אחד ואחת מכם על תשומת הלב.

מברך ומקווה שנתברך גם בשנה הבאה.

התמונה של פוטו עמילני 1955-56 גן לאה. תל-אביב עם אמא ואבא

Midnight… the carriage turned into a pumpkin a minute or two ago.
The ceremony is over.

A birthday can sometimes feel depressing — another year has passed. Another ‏ cog in the wheel of life has shifted. Even the age of 120 doesn’t seem so far away anymore. And honestly, the situation isn’t all that great. And yet…

Thanks to you, dear friends, once again this year you’ve turned this day into something special.

Once a year, you show up one by one with your greetings, reminding me of an entire lifetime—72 years of work, studies, children, grandchildren, loves, and farewells.

And I, a grown-up child, smile a shy smile and thank each and every one of you for the attention.

Wishing and hoping we’ll all be blessed in the year to come as well.

(Tel-Aviv 1955-56 with Dad & Mom)

בדממה ליווינו הבוקר את הצדיק המפקיר יולי אדלשטיין לבית הכנסת ״אבל משה״ בהרצליה. כמאה איש לבושים בשחור עם תמונות 101 החטופים המופקרים בעזה כבר 407 ימים עמדנו משני צידי הרחוב המוביל אל בית הכנסת .

יולי לא נראה מודאג או מוטרד.

#BringThemHomeNow

בדממה ליווינו הבוקר את הצדיק המפקיר יולי אדלשטיין לבית הכנסת ״אבל משה״ בהרצליה. כמאה איש לבושים בשחור עם תמונות 101 החטופים המופקרים בעזה כבר 407 ימים עמדנו משני צידי הרחוב המוביל אל בית הכנסת .

יולי לא נראה מודאג או מוטרד.

#BringThemHomeNow

ארבע-מאות ימים אחת-עשרה שעות ושלושים דקות של מלחמה. גם היום על שובר הגלים במרינה, מתחבט כמו כל אחד אחר, בכל מקום אחר בעולם [מה? לא ככה ?] לאיזה צד לקפוץ ולתפוס מחסה עם ידיים על הראש כשתהיה אזעקת ״צבע אדום״. לצד הסלעים או לצד הבולדרים.
מכור לאפליקצית #צופר אני רואה את הכטב״ם מנהריה עושה דרכו לעכו ומשם מזרחה. רואה את ישובי קו העימות חוטפים מטח רקטות. ושוב ערב אלערמשה. ודוב״ב שלא ידעתי שזה בכלל ישוב עם שם של ראשי תיבות שמו של דוד בלוך-בלומנפלד, ומנות, צבעון ונירית. ועוד חמש-מאות מטר עד סוף השובר. הכטב״ם כבר באיזור מנשה. יורט או הלך לאיבוד. אני מסיים את המסלול ונכנס לאוטו. בדרך הביתה שוב #צופר מתריע על ירי טילים ורקטות בהרצליה מרכז וגליל-ים. וזה כבר ממש קרוב הפעם.
אני שומע את האזעקה מצידו השני של כביש החוף, ומטוסינו כבר שוב טסים צפונה ברעש גדול. ברדיו מספרים שעיתון אמריקאי ידע לספר הבוקר לקוראיו שישראל הבטיחה לחכות עם הסכמי הפסקת האש עד לחנוכה. מערוף לנשיא הנכנס בעוד תשעה שבועות.

ועד אז ?!?

404 ימים ו 12 שעות ועשרים דקות כבר של גיהנום

ארבע-מאות ימים אחת-עשרה שעות ושלושים דקות של מלחמה. גם היום על שובר הגלים במרינה, מתחבט כמו כל אחד אחר, בכל מקום אחר בעולם [מה? לא ככה ?] לאיזה צד לקפוץ ולתפוס מחסה עם ידיים על הראש כשתהיה אזעקת ״צבע אדום״. לצד הסלעים או לצד הבולדרים.
מכור לאפליקצית #צופר אני רואה את הכטב״ם מנהריה עושה דרכו לעכו ומשם מזרחה. רואה את ישובי קו העימות חוטפים מטח רקטות. ושוב ערב אלערמשה. ודוב״ב שלא ידעתי שזה בכלל ישוב עם שם של ראשי תיבות שמו של דוד בלוך-בלומנפלד, ומנות, צבעון ונירית. ועוד חמש-מאות מטר עד סוף השובר. הכטב״ם כבר באיזור מנשה. יורט או הלך לאיבוד. אני מסיים את המסלול ונכנס לאוטו. בדרך הביתה שוב #צופר מתריע על ירי טילים ורקטות בהרצליה מרכז וגליל-ים. וזה כבר ממש קרוב הפעם.
אני שומע את האזעקה מצידו השני של כביש החוף, ומטוסינו כבר שוב טסים צפונה ברעש גדול. ברדיו מספרים שעיתון אמריקאי ידע לספר הבוקר לקוראיו שישראל הבטיחה לחכות עם הסכמי הפסקת האש עד לחנוכה. מערוף לנשיא הנכנס בעוד תשעה שבועות.

ועד אז ?!?

404 ימים ו 12 שעות ועשרים דקות כבר של גיהנום

400 ימים מאז נחטפו מהבית, מהבסיס, מהכביש הראשי או מהמיגונית-ועדיין 101 מהם לא חזרו. ושוב עשרות אלפים ברח בי הארץ מתכנסים מידי מוצאי שבת להזכיר לצעוק לקרוא לממשלה ולעומד בראשה ״החזיר או אותם עכשיו!״
אחד התומכים שבא אמש ולא בפעם הראשונה לתמוך לעודד להזכיר שאנחנו לא לבד הוא השגריר שטפן זייברט שגריר גרמניה בישראל. בחמש דקות בעברית מרשימה הוא חזר על עמדת ממשלת גרמניה ועל התמיכה הבלתי מסויגת במאבק להחזיר אותם הביתה .

תודה לך אדוני השגריר 🙏🏼

400 ימים מאז נחטפו מהבית, מהבסיס, מהכביש הראשי או מהמיגונית-ועדיין 101 מהם לא חזרו. ושוב עשרות אלפים ברח בי הארץ מתכנסים מידי מוצאי שבת להזכיר לצעוק לקרוא לממשלה ולעומד בראשה ״החזיר או אותם עכשיו!״
אחד התומכים שבא אמש ולא בפעם הראשונה לתמוך לעודד להזכיר שאנחנו לא לבד הוא השגריר שטפן זייברט שגריר גרמניה בישראל. בחמש דקות בעברית מרשימה הוא חזר על עמדת ממשלת גרמניה ועל התמיכה הבלתי מסויגת במאבק להחזיר אותם הביתה .

תודה לך אדוני השגריר 🙏🏼

שבת במוזיאון עם נכד ״אשד״ של מוחמד אבו סאלמה.
באנו לראות את @clipatheater
תיאטרון קליפה במופע לילדים מקצת שירי המערב הפרוע מצויירים משחקי אור וצל בועות סבון בנג׳ו ויוקלילי ובעיקר שני יוצרים עם טון אנרגיה - צבי פטרקובסקי ויוני טל שקוראים למופע שהם מעלים במוזיאון - ״מערבון מוזיקלי לילדים (וסבא) עם
חלום״

@tsvikan
@johnny_tal

שבת תרבות

שבת במוזיאון עם נכד ״אשד״ של מוחמד אבו סאלמה.
באנו לראות את @clipatheater
תיאטרון קליפה במופע לילדים מקצת שירי המערב הפרוע מצויירים משחקי אור וצל בועות סבון בנג׳ו ויוקלילי ובעיקר שני יוצרים עם טון אנרגיה - צבי פטרקובסקי ויוני טל שקוראים למופע שהם מעלים במוזיאון - ״מערבון מוזיקלי לילדים (וסבא) עם
חלום״

@tsvikan
@johnny_tal

שבת תרבות

שבת ב�מוזיאון עם נכד
Muhamed Abo Salme #אשד
באנו לראות את תיאטרון קליפה - Clipa Theater במופע לילדים מקצת שירי המערב הפרוע מצויירים משחקי אור וצל בועות סבון בנג׳ו ויוקלילי ובעיקר שני יוצרים עם טון אנרגיה
צבי פטרקובסקי ויוני טל שקוראים למופע שהם מעלים במוזיאון - ״מערבון מוזיקלי לילדים עם
חלום״

שבת תרבות

שבת במוזיאון עם נכד
Muhamed Abo Salme #אשד
באנו לראות את תיאטרון קליפה - Clipa Theater במופע לילדים מקצת שירי המערב הפרוע מצויירים משחקי אור וצל בועות סבון בנג׳ו ויוקלילי ובעיקר שני יוצרים עם טון אנרגיה
צבי פטרקובסקי ויוני טל שקוראים למופע שהם מעלים במוזיאון - ״מערבון מוזיקלי לילדים עם
חלום״

שבת תרבות

29 שנים מאז אותן שלוש יריות בכיכר. 4/11/95 מה לא נאמר כבר, מה לא נכתב כבר על הטראומה. �מדינה בפוסט טראומה שלא מצליחה להשתחרר. מדינה שהולכת לישון עם סיוטי לילה ומתעוררת עם הותר לפרסם. מדינה שחיה לפי צלצולי התראות של אפליקציה - עשרה מיליון אנשים שלא נושמים. מה לא נאמר מה לא נכתב על אותו הלילה בכיכר . ואנחנו, באנו לחפש #תקווה כאן, ליד האנדרטה הערב בכיכר.

29 שנים מאז אותן שלוש יריות בכיכר. 4/11/95 מה לא נאמר כבר, מה לא נכתב כבר על הטראומה. מדינה בפוסט טראומה שלא מצליחה להשתחרר. מדינה שהולכת לישון עם סיוטי לילה ומתעוררת עם הותר לפרסם. מדינה שחיה לפי צלצולי התראות של אפליקציה - עשרה מיליון אנשים שלא נושמים. מה לא נאמר מה לא נכתב על אותו הלילה בכיכר . ואנחנו, באנו לחפש #תקווה כאן, ליד האנדרטה הערב בכיכר.

29 שנים מאז אותן שלוש יריות בכיכר. 4/11/95 מה לא נאמר כבר, מ�ה לא נכתב כבר על הטראומה. מדינה בפוסט טראומה שלא מצליחה להשתחרר. מדינה שהולכת לישון עם סיוטי לילה ומתעוררת עם הותר לפרסם. מדינה שחיה לפי צלצולי התראות של אפליקציה - עשרה מיליון אנשים שלא נושמים. מה לא נאמר מה לא נכתב על אותו הלילה בכיכר . ואנחנו, באנו לחפש #תקווה כאן, ליד האנדרטה הערב בכיכר.

29 שנים מאז אותן שלוש יריות בכיכר. 4/11/95 מה לא נאמר כבר, מה לא נכתב כבר על הטראומה. מדינה בפוסט טראומה שלא מצליחה להשתחרר. מדינה שהולכת לישון עם סיוטי לילה ומתעוררת עם הותר לפרסם. מדינה שחיה לפי צלצולי התראות של אפליקציה - עשרה מיליון אנשים שלא נושמים. מה לא נאמר מה לא נכתב על אותו הלילה בכיכר . ואנחנו, באנו לחפש #תקווה כאן, ליד האנדרטה הערב בכיכר.

לא נאבד את התקווה . אור קטן מנצח חושך גדול 🇮🇱
29 שנים מאז אותו לילה שחור כאן בכיכר #יצחקרבין #תקווה

לא נאבד את התקווה . אור קטן מנצח חושך גדול 🇮🇱
29 שנים מאז אותו לילה שחור כאן בכיכר #יצחקרבין #תקווה

אמרו לנו... ״כשהתותחים רועמים המוזות שותקות״... מסתבר שלא הכירו את אלו של עידית הרמן Idit Herman @iditherman וחברי תיאטרון קליפה @clipatheater שהעלו אמש פעם נוספת את המופע ״יופי״; שבעים דקות של פרפורמנס, שירה קלאסית, מוזיקה אלקטרונית [רע מוכיח Rea Mochiach] ותנועה אקסטטית [הרקדן Ophir Kunesch].
חוויה שמשאירה את הצופים עם חיוך גדול על הפנים, והרבה אופטימיות בלב, שמכל סיטואציה שלכאורה נראית בלתי אפשרית - יש מוצא!

המופע המבריק (!!!) מתרחש כולו בחלל מוזיאון תל אביב לאמנות, בין יצירות של אמנים ישראלים, בגלריה לאמנות ישראלית עכשווית, מורכב מטקסטים שכתב אריאל ברונז @ariel_bronz ליצירה שהיא כולה פרי רוחה של היוצרת, הבמאית, ומנהלת התיאטרון, עידית הרמן.

הזמרים והזמרות כולם נפלאים . טונות של כישרון . מבצעים רב תחומיים כולם.

אמרו לנו... ״כשהתותחים רועמים המוזות שותקות״... מסתבר שלא הכירו את אלו של עידית הרמן Idit Herman @iditherman וחברי תיאטרון קליפה @clipatheater שהעלו אמש פעם נוספת את המופע ״יופי״; שבעים דקות של פרפורמנס, שירה קלאסית, מוזיקה אלקטרונית [רע מוכיח Rea Mochiach] ותנועה אקסטטית [הרקדן Ophir Kunesch].
חוויה שמשאירה את הצופים עם חיוך גדול על הפנים, והרבה אופטימיות בלב, שמכל סיטואציה שלכאורה נראית בלתי אפשרית - יש מוצא!

המופע המבריק (!!!) מתרחש כולו בחלל מוזיאון תל אביב לאמנות, בין יצירות של אמנים ישראלים, בגלריה לאמנות ישראלית עכשווית, מורכב מטקסטים שכתב אריאל ברונז @ariel_bronz ליצירה שהיא כולה פרי רוחה של היוצרת, הבמאית, ומנהלת התיאטרון, עידית הרמן.

הזמרים והזמרות כולם נפלאים . טונות של כישרון . מבצעים רב תחומיים כולם.

אמרו לנו... ״כשהתותחים רועמים המוזות שותקות״... מסתבר שלא הכירו את אלו של עידית הרמן Idit Herman וחברי תיאטרון קליפה שהעלו אמש את המופע ״יופי״; שבעים דקות של פרפורמנס, שירה קלאסית, מוזיקה אלקטרונית [רע מוכיח Rea Mochiach] ותנועה אקסטטית [הרקדן Ophir Kunesch] חוויה שמשאירה את הצופים עם חיוך גדול על הפנים, והרבה אופטימיות, שמכל סיטואציה שלכאורה נראית בלתי אפשרית - יש מוצא!

המופע שמתרחש כולו בחלל Tel Aviv Museum of Art (מוזיאון תל אביב לאמנות) בין יצירות של אמנים ישראלים בגלריה לאמנות ישראלית עכשווית, מורכב מטקסטים שכתב אריאל ברונז @ariel_bronz ליצירה שהיא כולה פרי רוחה של היוצרת, הבמאית, ומנהלת התיאטרון, עידית
הרמן.

הזמרים והזמרות כולם נפלאים
Tamara Nishri Rotem Nachmany Daniel Portnoy Yoàv Meìr Weiss

ורעות רבקה Reút Siván Glóre
הלא היא Amazing Grace

מצרף קליפ של שתי דקות בלי ספויילרים …
תהנו !!!

אמרו לנו... ״כשהתותחים רועמים המוזות שותקות״... מסתבר שלא הכירו את אלו של עידית הרמן Idit Herman וחברי תיאטרון קליפה שהעלו אמש את המופע ״יופי״; שבעים דקות של פרפורמנס, שירה קלאסית, מוזיקה אלקטרונית [רע מוכיח Rea Mochiach] ותנועה אקסטטית [הרקדן Ophir Kunesch] חוויה שמשאירה את הצופים עם חיוך גדול על הפנים, והרבה אופטימיות, שמכל סיטואציה שלכאורה נראית בלתי אפשרית - יש מוצא!

המופע שמתרחש כולו בחלל Tel Aviv Museum of Art (מוזיאון תל אביב לאמנות) בין יצירות של אמנים ישראלים בגלריה לאמנות ישראלית עכשווית, מורכב מטקסטים שכתב אריאל ברונז @ariel_bronz ליצירה שהיא כולה פרי רוחה של היוצרת, הבמאית, ומנהלת התיאטרון, עידית
הרמן.

הזמרים והזמרות כולם נפלאים
Tamara Nishri Rotem Nachmany Daniel Portnoy Yoàv Meìr Weiss

ורעות רבקה Reút Siván Glóre
הלא היא Amazing Grace

מצרף קליפ של שתי דקות בלי ספויילרים …
תהנו !!!

היו לנו כרטיסים לשמונה וחצי. חשבנו לצאת קצת קודם שנספיק לעשות סיבוב ביפו. אולי לאכול איזו בקלאווה בכיכר השעון לזכר ימים רחוקים.
אבל בשש וחצי, בדיוק כשעמדנו לצאת, אפליקציית הצופר המלווה אותנו כבר 383 ימים, צפצפה והתריעה על כלי טיס בלתי מאויש שחדר מלבנון והלך לאיבוד.

אז החלטנו לוותר על היציאה המוקדמת ולהמתין עד שנדע מה עם היתוש הטורדני שעשה דרכו מצפון לדרום.

את הבקלאוות נאכל בהזדמנות אחרת כבר.

ימים מטורפים. התנהלות של כאילו שגרה בימים נוראים. אנחנו נוהגים כאילו כלום לא קרה מחר לפני שנה ב 06:29 כשנפלו עלינו השמיים.

״מוכרחים להמשיך לנגן״ הם לימדו אותנו בימי מלחמת יום הכיפורים. ולכן לא רצינו לוותר על ההזדמנות ללכת לתאטרון, ודווקא לתיאטרון היהודי ערבי שמאמין בצורך בדו-קיום ובחיים זה לצד זה, ישראלים כולנו. תיאטרון בפועל כבר עשרים וחמש שנים להנגיש את התרבות של שני העמים אחד אל השני.
הלכנו לראות את ההפקה המספרת את סיפור חייו של פריד אלאטרש, ״פריד״ בעברית ובערבית. למעלה ממאה איש זכו לערב מרגש של מוזיקה נהדרת שחקנים נפלאים בתיאטרון יוצא דופן בבניין הסראיא בן מאות השנים ביפו העתיקה מול הטיילת המשקיפה אל אחותה הצעירה - תל-אביב.

מייסד ומנהל שותף בתיאטרון יפו יגאל עזרתי כתב וביים את מופע הקברט ומשמש גם כברמן במזנון התיאטרון לפני ההצגה. יגאל, כך זה נראה, עושה את מה שהוא רואה כשליחות חייו; לקדם דו-קיום תוך מתן במה משותפת ושוויונית לשתי התרבויות.

והקהל, יהודים צעירים ומבוגרים לצד ערבים ישראלים שמיד עם הישמע הצליל הראשון מזהים את השיר ומלווים את השחקנים במחיאות כפיים ושירה חרישית.

רואים על פניהם של המבוגרים את הכמיהה לימים אחרים למקומות רחוקים. ואת זה בדיוק נותן להם התאטרון הערבי-יהודי.

ראודה סלימן מלכה!
זיוואר בהלול Ziwar Bahlul פצצה של כישרון מוזיקלי ותיאטרלי.
ראמי סליבה, ראניה טאן, אנואר ז׳ור ואליאס קוסם על העוד חדוב - נפלאים מוכשרים ומשמחים את הקהל.
אכרם עודה - אכרם עודה נשמה !!!
Akram Odeh Ziwar Bahlul Rami R. Saliba Elias Haddoub

וכשיצאנו קרוב ל 23:00 אל הלילה היפואי הקריר, הירח היה תלוי מאיר על תל-אביב באור קסום, אבל במקום היו רק שני צוותי צילום של רשת טלויזיה כזאת או אחרת שעמדו וחיכו אולי לאזעקה הבאה, לירוט הבא, לפריים - לתמונת ניצחון.

לכו לראות ! פריד בתיאטרון יפו

היו לנו כרטיסים לשמונה וחצי. חשבנו לצאת קצת קודם שנספיק לעשות סיבוב ביפו. אולי לאכול איזו בקלאווה בכיכר השעון לזכר ימים רחוקים.
אבל בשש וחצי, בדיוק כשעמדנו לצאת, אפליקציית הצופר המלווה אותנו כבר 383 ימים, צפצפה והתריעה על כלי טיס בלתי מאויש שחדר מלבנון והלך לאיבוד.

אז החלטנו לוותר על היציאה המוקדמת ולהמתין עד שנדע מה עם היתוש הטורדני שעשה דרכו מצפון לדרום.

את הבקלאוות נאכל בהזדמנות אחרת כבר.

ימים מטורפים. התנהלות של כאילו שגרה בימים נוראים. אנחנו נוהגים כאילו כלום לא קרה מחר לפני שנה ב 06:29 כשנפלו עלינו השמיים.

״מוכרחים להמשיך לנגן״ הם לימדו אותנו בימי מלחמת יום הכיפורים. ולכן לא רצינו לוותר על ההזדמנות ללכת לתאטרון, ודווקא לתיאטרון היהודי ערבי שמאמין בצורך בדו-קיום ובחיים זה לצד זה, ישראלים כולנו. תיאטרון בפועל כבר עשרים וחמש שנים להנגיש את התרבות של שני העמים אחד אל השני.
הלכנו לראות את ההפקה המספרת את סיפור חייו של פריד אלאטרש, ״פריד״ בעברית ובערבית. למעלה ממאה איש זכו לערב מרגש של מוזיקה נהדרת שחקנים נפלאים בתיאטרון יוצא דופן בבניין הסראיא בן מאות השנים ביפו העתיקה מול הטיילת המשקיפה אל אחותה הצעירה - תל-אביב.

מייסד ומנהל שותף בתיאטרון יפו יגאל עזרתי כתב וביים את מופע הקברט ומשמש גם כברמן במזנון התיאטרון לפני ההצגה. יגאל, כך זה נראה, עושה את מה שהוא רואה כשליחות חייו; לקדם דו-קיום תוך מתן במה משותפת ושוויונית לשתי התרבויות.

והקהל, יהודים צעירים ומבוגרים לצד ערבים ישראלים שמיד עם הישמע הצליל הראשון מזהים את השיר ומלווים את השחקנים במחיאות כפיים ושירה חרישית.

רואים על פניהם של המבוגרים את הכמיהה לימים אחרים למקומות רחוקים. ואת זה בדיוק נותן להם התאטרון הערבי-יהודי.

ראודה סלימן מלכה!
זיוואר בהלול Ziwar Bahlul פצצה של כישרון מוזיקלי ותיאטרלי.
ראמי סליבה, ראניה טאן, אנואר ז׳ור ואליאס קוסם על העוד חדוב - נפלאים מוכשרים ומשמחים את הקהל.
אכרם עודה - אכרם עודה נשמה !!!
Akram Odeh Ziwar Bahlul Rami R. Saliba Elias Haddoub

וכשיצאנו קרוב ל 23:00 אל הלילה היפואי הקריר, הירח היה תלוי מאיר על תל-אביב באור קסום, אבל במקום היו רק שני צוותי צילום של רשת טלויזיה כזאת או אחרת שעמדו וחיכו אולי לאזעקה הבאה, לירוט הבא, לפריים - לתמונת ניצחון.

לכו לראות ! פריד בתיאטרון יפו

התארחנו במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה על שם הנשיא חיים הרצוג בלטרון, מוזיאון שקם להאיר באור גדול ולהנציח את התרומה של מיליון וחצי חיילים יהודים מכל העולם שקמו והתגייסו למלחמה בנאצים עם פרוץ המלחמה ב-1939.

רבע מיליון (!) מהם נהרגו בקרבות.

בין החיילים היהודים היו גם כמה עשרות אלפים של נשים וגברים, צעירים וצעירות, מתנדבים, אנשי הישוב כאן בארץ, שהתגייסו לצבא הוד מלכותו. אחד מהם היה אבא שלנו, עזריה, שברח מהבית בגיל 18 והתנדב לצבא הבריטי בתחילת שנת 1942. כשקמה ״הבריגדה היהודית״ בשנת 1944, עבר עם עוד כחמשת אלפים חיילות וחיילים לשרת במסגרת הכח היהודי, ״החטיבה היהודית הלוחמת״.

אמא שלנו תרמה למוזיאון פריטים שאבי שמר, והם מוצגים בויטרינה מכובדת באחד האולמות. בין הפריטים מכתבים שקיבל מחבר ילדות שגדל לצידו בנווה צדק תל-אביב של שנות העשרים של המאה הקודמת, אברהם טריינין - לימים האלוף אברשה טמיר.

אברשה כתב לאבא מאיטליה שם שרת במסגרת הבריגדה, ובשפה מדהימה, עשירה, ומרגשת תיאר את שראה כחייל יהודי בין חורבות איטליה במהלך מספר חודשים בשנת 1945. מאד מרגש.

התערוכה במוזיאון היא סופר מודרנית, מציגה באופן נפלא את הלחימה בנאצים ובני בריתם בחזיתות השונות, ומייצגת את כל מי שלא הלכו ״כצאן לטבח״.

המוזיאון עושה צדק היסטורי ומציג את כל גיבורי ההתנגדות, ולא רק את אלה שטופחו במהלך השנים על ידי חלק מההנהגה הציונית של שנות המדינה הראשונות.

מיליון וחצי יהודים בכל העולם נלחמו במסגרות רשמיות של צבאות מארה״ב ועד לברית-המועצות, ‎ובמסגרות פחות פורמליות, כמו קבוצות הפרטיזנים שפעלו בכל אירופה.

אוצרת התערוכה היא דר׳ תמר קטקו שיחד עם צוות המוזיאון המסור למטרה ובראשו תא”ל (ד’) צביקה קן-תור - מנכ”ל והאלוף (ד’) חיים ארז - יו”ר, העמידו תערוכה מרגשת, מעוררת מחשבה ו״מדליקה״ המתווכת את סיפור המלחמה מזווית הלוחמים היהודים כמו ששום ספר היסטוריה לא יכול לעשות.

המוזיאון הוא מלאכת מחשבת אשר ניכר בה השילוב המושלם של ראש ולב.

העמותה ללוחם היהודי

התארחנו במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה על שם הנשיא חיים הרצוג בלטרון, מוזיאון שקם להאיר באור גדול ולהנציח את התרומה של מיליון וחצי חיילים יהודים מכל העולם שקמו והתגייסו למלחמה בנאצים עם פרוץ המלחמה ב-1939.

רבע מיליון (!) מהם נהרגו בקרבות.

בין החיילים היהודים היו גם כמה עשרות אלפים של נשים וגברים, צעירים וצעירות, מתנדבים, אנשי הישוב כאן בארץ, שהתגייסו לצבא הוד מלכותו. אחד מהם היה אבא שלנו, עזריה, שברח מהבית בגיל 18 והתנדב לצבא הבריטי בתחילת שנת 1942. כשקמה ״הבריגדה היהודית״ בשנת 1944, עבר עם עוד כחמשת אלפים חיילות וחיילים לשרת במסגרת הכח היהודי, ״החטיבה היהודית הלוחמת״.

אמא שלנו תרמה למוזיאון פריטים שאבי שמר, והם מוצגים בויטרינה מכובדת באחד האולמות. בין הפריטים מכתבים שקיבל מחבר ילדות שגדל לצידו בנווה צדק תל-אביב של שנות העשרים של המאה הקודמת, אברהם טריינין - לימים האלוף אברשה טמיר.

אברשה כתב לאבא מאיטליה שם שרת במסגרת הבריגדה, ובשפה מדהימה, עשירה, ומרגשת תיאר את שראה כחייל יהודי בין חורבות איטליה במהלך מספר חודשים בשנת 1945. מאד מרגש.

התערוכה במוזיאון היא סופר מודרנית, מציגה באופן נפלא את הלחימה בנאצים ובני בריתם בחזיתות השונות, ומייצגת את כל מי שלא הלכו ״כצאן לטבח״.

המוזיאון עושה צדק היסטורי ומציג את כל גיבורי ההתנגדות, ולא רק את אלה שטופחו במהלך השנים על ידי חלק מההנהגה הציונית של שנות המדינה הראשונות.

מיליון וחצי יהודים בכל העולם נלחמו במסגרות רשמיות של צבאות מארה״ב ועד לברית-המועצות, ‎ובמסגרות פחות פורמליות, כמו קבוצות הפרטיזנים שפעלו בכל אירופה.

אוצרת התערוכה היא דר׳ תמר קטקו שיחד עם צוות המוזיאון המסור למטרה ובראשו תא”ל (ד’) צביקה קן-תור - מנכ”ל והאלוף (ד’) חיים ארז - יו”ר, העמידו תערוכה מרגשת, מעוררת מחשבה ו״מדליקה״ המתווכת את סיפור המלחמה מזווית הלוחמים היהודים כמו ששום ספר היסטוריה לא יכול לעשות.

המוזיאון הוא מלאכת מחשבת אשר ניכר בה השילוב המושלם של ראש ולב.

העמותה ללוחם היהודי

ריצ׳רד השלישי
יבגניה דודינה
איתי טירן וקאסט מדהים

תאטרון גשר

״ריצ׳ארד השלישי״ יש הרבה שאוהבים. ואחרים שהתחברו פחות להפקה.
אבל נדמה שיש הסכמה מהבמה ועד לשורה האחרונה ביציע, שמדובר בארוע עוצמתי ברמות. חוויה קשה לצפייה בחלקים לא מעטים. בודדים אפילו קמו ועזבו כי לא יכלו לשאת את הקירבה לארועי השנה האחרונה.

הבכורה היתה בספטמבר 23 בשיאה של נסיונות ההפיכה המשטרית וההפגנות ברחבי המדינה.
ואז הגיע 7/10 - ופתאום כמו נבואה שהגשימה את עצמה ריצ׳ארד גלוסטר שהיה אולי עד אז קריקטורה פוליטית הפך ״לפתע״ לרוצח סידרתי שאינו רואה מאומה מול עיניו למעט את טובתו האישית.

יש שחשבו שזה נשמע להם מוכר…

אבל אין ספק, לטעמי, שמדובר באמת בארוע נדיר בחוויה רב חושית של מוזיקה, משחק משובח של קאסט נפלא, תפאורה ותאורה, ומעל לכל יבגניה דודינה אחת ! שיחד עם איתי טירן טיפסו לפסגה מאד גבוהה של חוויה
#תאטרוןגשר #ריצרדהשלישי

ריצ׳רד השלישי
יבגניה דודינה
איתי טירן וקאסט מדהים

תאטרון גשר

״ריצ׳ארד השלישי״ יש הרבה שאוהבים. ואחרים שהתחברו פחות להפקה.
אבל נדמה שיש הסכמה מהבמה ועד לשורה האחרונה ביציע, שמדובר בארוע עוצמתי ברמות. חוויה קשה לצפייה בחלקים לא מעטים. בודדים אפילו קמו ועזבו כי לא יכלו לשאת את הקירבה לארועי השנה האחרונה.

הבכורה היתה בספטמבר 23 בשיאה של נסיונות ההפיכה המשטרית וההפגנות ברחבי המדינה.
ואז הגיע 7/10 - ופתאום כמו נבואה שהגשימה את עצמה ריצ׳ארד גלוסטר שהיה אולי עד אז קריקטורה פוליטית הפך ״לפתע״ לרוצח סידרתי שאינו רואה מאומה מול עיניו למעט את טובתו האישית.

יש שחשבו שזה נשמע להם מוכר…

אבל אין ספק, לטעמי, שמדובר באמת בארוע נדיר בחוויה רב חושית של מוזיקה, משחק משובח של קאסט נפלא, תפאורה ותאורה, ומעל לכל יבגניה דודינה אחת ! שיחד עם איתי טירן טיפסו לפסגה מאד גבוהה של חוויה
#תאטרוןגשר #ריצרדהשלישי

שהחטופים יחזרו שביבי יסתלק מחיינו ויקח איתו את אוסף המזיקים שקיבץ סביבו ליד שולחן הממשלה. שיעבור הרשע מכאן ונוכל להחזיר את החיוך שאבד בשבעה באוקטובר ב 06:29
יותר מזה אנחנו לא צריכים
#שנהטובה #happynewyear #bringthemhomenow

הברכה במקורה משנות העשרים של המאה הקודמת, נדפסה בארה״ב ביידיש, ככרטיס נסיעה באוניית החיים למסע של עד 120 שנה

שהחטופים יחזרו שביבי יסתלק מחיינו ויקח איתו את אוסף המזיקים שקיבץ סביבו ליד שולחן הממשלה. שיעבור הרשע מכאן ונוכל להחזיר את החיוך שאבד בשבעה באוקטובר ב 06:29
יותר מזה אנחנו לא צריכים
#שנהטובה #happynewyear #bringthemhomenow

הברכה במקורה משנות העשרים של המאה הקודמת, נדפסה בארה״ב ביידיש, ככרטיס נסיעה באוניית החיים למסע של עד 120 שנה

לנשום עמוק כי מוכרחים. ממראות התקופה; ביד אחת רובה סער וביד השניה עלמה צעירה והם צועדים אל עבר השקיעה - אופטימים

לנשום עמוק כי מוכרחים. ממראות התקופה; ביד אחת רובה סער וביד השניה עלמה צעירה והם צועדים אל עבר השקיעה - אופטימים

@revolution_orchestra מרגשת שוב עם אהבה אחת שתי שפות וצוות סולנים שמבצע בעברית וערבית קלאסיקות של שירי אהבה מביאליק עד זהר ארגוב … ומיטב משוררי השפה הערבית כאן ״צל עץ תמר״ בביצוע מרגש במיוחד

@revolution_orchestra מרגשת שוב עם אהבה אחת שתי שפות וצוות סולנים שמבצע בעברית וערבית קלאסיקות של שירי אהבה מביאליק עד זהר ארגוב … ומיטב משוררי השפה הערבית כאן ״צל עץ תמר״ בביצוע מרגש במיוחד

בשנת 1968, כשנה לאחר ״מלחמת ששת-הימים״, כתב חנוך לוין את השורות האלה:
לְאָן הָלַךְ יַלְדִּי, יַלְדִּי הַטּוֹב לְאָן?
נָפְלוּ חַיָּל שָׁחֹר, חַיָּל לָבָן.
לֹא יַחֲזֹר אָבִי, אָבִי לֹא יַחֲזֹר.
וְאֵין חַיָּל לָבָן וְאֵין שָׁחֹר.
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה;
עַל לוּחַ רֵיק רַק מֶלֶךְ וּמַלְכָּה.
*את המוזיקה הלחין אלכס כגן, וחוה אלברשטיין הפכה את החיבור הנפלא הזה למניפסט בשנת 1970 - במהלכה של ״מלחמת ההתשה״
אמש במועדון Shablul Jazz- שבלול ג'אז ביצע תום אורן @tomoren.music הצעיר את העיבוד שלו לקינה של לוין תוך שהוא פורט על הפסנתר בקסם רב ורגישות כמי שמזדה עם כל מילה ומילה שנכתבה לפני למעלה מחמישים שנה וכל כך רלונטית גם היום, גם הערב. יחד עם הקהל במועדון שהמהם את המילים, בכינו יחד עם אלפי המשפחות שמאז השבעה באוקטובר רק בכי בחדריהם נשמע ובגנים שתיקה...
וברקע... מבזקי חדשות המדווחים על המלך והמלכה מרחוב בלפור המשחקים בנו, בילדינו, בעתידנו - על הלוח הריק.
לְאָן הָלַךְ יַלְדִּי
יַלְדִּי הַטּוֹב לְאָן
יַלְדֵי שֶׁבְּחֵיקִי עַכְשָׁו הוּא בֶּעָנָן
חַיָּל שָׁחֹר מַכֶּה חַיָּל לָבָן
אָבִי בְּחֹם לִבּוֹ
עַכְשָׁו לִבּוֹ בְּקֹר
חַיָּל לָבָן מַכֶּה חַיָּל שָׁחֹר
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה
הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה
346 ימים במנהרות החושך בעזה. ורק הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה
#bringthemhomenow

בשנת 1968, כשנה לאחר ״מלחמת ששת-הימים״, כתב חנוך לוין את השורות האלה:
לְאָן הָלַךְ יַלְדִּי, יַלְדִּי הַטּוֹב לְאָן?
נָפְלוּ חַיָּל שָׁחֹר, חַיָּל לָבָן.
לֹא יַחֲזֹר אָבִי, אָבִי לֹא יַחֲזֹר.
וְאֵין חַיָּל לָבָן וְאֵין שָׁחֹר.
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה;
עַל לוּחַ רֵיק רַק מֶלֶךְ וּמַלְכָּה.
*את המוזיקה הלחין אלכס כגן, וחוה אלברשטיין הפכה את החיבור הנפלא הזה למניפסט בשנת 1970 - במהלכה של ״מלחמת ההתשה״
אמש במועדון Shablul Jazz- שבלול ג'אז ביצע תום אורן @tomoren.music הצעיר את העיבוד שלו לקינה של לוין תוך שהוא פורט על הפסנתר בקסם רב ורגישות כמי שמזדה עם כל מילה ומילה שנכתבה לפני למעלה מחמישים שנה וכל כך רלונטית גם היום, גם הערב. יחד עם הקהל במועדון שהמהם את המילים, בכינו יחד עם אלפי המשפחות שמאז השבעה באוקטובר רק בכי בחדריהם נשמע ובגנים שתיקה...
וברקע... מבזקי חדשות המדווחים על המלך והמלכה מרחוב בלפור המשחקים בנו, בילדינו, בעתידנו - על הלוח הריק.
לְאָן הָלַךְ יַלְדִּי
יַלְדִּי הַטּוֹב לְאָן
יַלְדֵי שֶׁבְּחֵיקִי עַכְשָׁו הוּא בֶּעָנָן
חַיָּל שָׁחֹר מַכֶּה חַיָּל לָבָן
אָבִי בְּחֹם לִבּוֹ
עַכְשָׁו לִבּוֹ בְּקֹר
חַיָּל לָבָן מַכֶּה חַיָּל שָׁחֹר
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה
הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה
346 ימים במנהרות החושך בעזה. ורק הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה
#bringthemhomenow

18:47 בעוד שלוש דקות תשקע השמש ונחזור להסתתר מאחורי החושך שיורד.
וטוב שכך, שילדינו לא יראו את הבושה, את חוסר האמון ואובדן הדרך. עם השמש השוקעת - שוקעת גם התקווה שהסיוט יגמר.

בין שקיעה לזריחה, לשקיעה, עוצם עיניים בתקווה לנס שיבוא עם הזריחה הבאה. אבל יודע שנס גדול היה אולי שם… לא פה. למרות שעל הסביבון כתוב אחרת.

#BringThemHomeNow החזירו אותם הביתה החזירו לנו את התקווה

18:47 בעוד שלוש דקות תשקע השמש ונחזור להסתתר מאחורי החושך שיורד.
וטוב שכך, שילדינו לא יראו את הבושה, את חוסר האמון ואובדן הדרך. עם השמש השוקעת - שוקעת גם התקווה שהסיוט יגמר.

בין שקיעה לזריחה, לשקיעה, עוצם עיניים בתקווה לנס שיבוא עם הזריחה הבאה. אבל יודע שנס גדול היה אולי שם… לא פה. למרות שעל הסביבון כתוב אחרת.

#BringThemHomeNow החזירו אותם הביתה החזירו לנו את התקווה

אמש זכינו להתארח בהופעת הבכורה של התאטרון הדוקומנטרי ״עוטף הנגב״ שנערכה במסגרת @israel.festival פסטיבל ישראל בעוטף, בסמוך לקיבוץ מגן.

ההצגה ״מקום לגור בו״ נכתבה על ידי הבמאי והיוצר אמיתי יעיש בן-אוסיליו
המנהל את תיאטרון עוטף הנגב
עם צוות נפלא, אותנטי, כולם תושבי העוטף -
מעדויות שנאספו מתושבי העוטף מהשבעה באוקטובר ובמהלך התקופה הראשונה של
הפינוי והפיזור בארץ.

חוויה מטלטלת ומומלצת למרות הקושי הכרוך בצפייה. ההצגה עולה כרגע במסגרת הפסטיבל גם בירושלים אבל אני בטוח שתגיע גם למרכז הארץ - לכו!

בואו לראות מה הם חשו אז בשבת השחורה בתחתונים יחפים רעבים פוחדים פצועים מדממים - ואף אחד לא בא לעזרתם.
ראו איך הם רואים את החיים כפליטים של חמישה כוכבים - רק לכאורה.

צאו אחר כך ותשאלו את עצמכם - בית - מקום לגור בו ?!?
#בית #תיאטרוןעוטףהנגב #october7thmassacre #october7th
#documentary #documentation #theater #neveragain

אמש זכינו להתארח בהופעת הבכורה של התאטרון הדוקומנטרי ״עוטף הנגב״ שנערכה במסגרת @israel.festival פסטיבל ישראל בעוטף, בסמוך לקיבוץ מגן.

ההצגה ״מקום לגור בו״ נכתבה על ידי הבמאי והיוצר אמיתי יעיש בן-אוסיליו
המנהל את תיאטרון עוטף הנגב
עם צוות נפלא, אותנטי, כולם תושבי העוטף -
מעדויות שנאספו מתושבי העוטף מהשבעה באוקטובר ובמהלך התקופה הראשונה של
הפינוי והפיזור בארץ.

חוויה מטלטלת ומומלצת למרות הקושי הכרוך בצפייה. ההצגה עולה כרגע במסגרת הפסטיבל גם בירושלים אבל אני בטוח שתגיע גם למרכז הארץ - לכו!

בואו לראות מה הם חשו אז בשבת השחורה בתחתונים יחפים רעבים פוחדים פצועים מדממים - ואף אחד לא בא לעזרתם.
ראו איך הם רואים את החיים כפליטים של חמישה כוכבים - רק לכאורה.

צאו אחר כך ותשאלו את עצמכם - בית - מקום לגור בו ?!?
#בית #תיאטרוןעוטףהנגב #october7thmassacre #october7th
#documentary #documentation #theater #neveragain

אמש במועדון הגריי @graybarmusic בתל אביב זימן לנו תום אורן @tomoren.music
חוויה רוחנית כשסיים את ההופעה המלהיבה שלו בעיבוד מרגש לשיר ערש של אלתרמן ווילנסקי. לעצום עיניים להגביר את הווליום ולהאמין שאנחנו ננצח במלחמה שלנו על הבית

אמש במועדון הגריי @graybarmusic בתל אביב זימן לנו תום אורן @tomoren.music
חוויה רוחנית כשסיים את ההופעה המלהיבה שלו בעיבוד מרגש לשיר ערש של אלתרמן ווילנסקי. לעצום עיניים להגביר את הווליום ולהאמין שאנחנו ננצח במלחמה שלנו על הבית

.pro-gallery-wix-wrapper {display: block !important;} .pro-gallery-wix-wrapper .gallery-item-container {opacity: 1 !important; display: block !important;}

Follow me on Instagram

@hanani_rapoport

bottom of page