זה אני
למעלה 40 שנה עבדתי בתחום התקשורת הבינלאומית, החל מימי הראשונים לאחר סיום התואר השני באוניברסיטת סירקיוז בצפון מדינת ניו-יורק. עבודתי הראשונה הייתה כשוליה ועוזר הפקה ברשת הטלוויזיה האמריקאית ABC News בניו-יורק. לאחר מכן, כמפיק ברשת NBC News והגעתי לתפקיד מנכ"ל בחברת תקשורת והפקות גדולה בישראל - "אולפני הבירה ירושלים בע"מ – JCS “.
במשך ארבעה עשורים, השתתפתי בהפקת שידורים חיים ודיווחים עיתונאיים של אירועים חדשותיים דרמטיים רבים שהשפיעו על העולם ועל החיים כאן בארץ.
עד שהגיע היום שכל זה הסתיים. החברה נסגרה והצוות התפזר, כל אחד לדרכו. ברגע האחרון, לפני ש ״כיביתי את האור במשרד״, אחסנתי בקרטון את הזיכרונות שאספתי, מעט תמונות סטילס והמון תעודות עיתונאי בגדלים, שפות וצבעים שונים. תעודות עם תמונות "פוטו-רצח" שלי כאלו עם שיער שחור מתולתל, ואחרות עם הרבה פחות שיער והרבה יותר אפור. פגעי הזמן.
בבית, הוספתי לקרטון גם אביזרים שונים ששמרתי מימי הנסיעות בתפקיד העיתונאי למקומות מרוחקים, לכתבות שעשו כותרות ברחבי העולם. פנקסי ״רפורטר נוט-בוקס" שהוא הסמל של התקופה, בחלקם רשימות של מספרי טלפון של אנשים שבעבר היו משהו והיום כבר לא, במדינות שפעם היו והיום הן נשארו רק בספרי ההיסטוריה. כרטיסי ביקור, מתאמים למטענים, פלאגים ואוזניות, פנס ראש וכובע עם כיתוב באותיות קידוש לבנה PRESS .
למעטפה הוספתי את הדרכונים שפג תוקפם לפני שנים. חותמות ובולים בשפות שונות שכל אחת מזכירה לי נסיעה מסוימת. זה היה הסוף.
כן, "תליתי את הנעליים" ויצאתי לפנסיה. אחרי מעל ל-40 שנה מרתקות בשדה העיתונאות, לא יהיו יותר נסיעות עבודה ממושכות.
כעת הזמן לגלות את עצמי מחדש ולמצוא את הפינה האישית שתאפשר לי לשבת ולכתוב.
בארון, ליד הקופסה עם הזיכרונות מחכות גם חולצות מקופלות מגוהצות, כמו חיילים במשרד. גם העניבות תלויות להן בצידן של חליפות המנכ"ל מימים בהם ניהלתי מאות עובדים. היום, אני לובש בעיקר טי-שירט וג'ינס לפגישות שלי.
For over 40 years, I worked in the field of international communications, starting from the early days after completing graduate school at Syracuse University in upstate New York. My first job was as a production assistant at the American television network ABC News in New York. Later on, I worked as a producer at NBC News, and eventually, I became the CEO of a major communication and production company in Israel, "Jerusalem Studios Corporation Ltd. - JCS." Over the course of four decades, I actively participated in the production of live broadcasts and journalistic reports covering numerous dramatic news events that had a significant impact on the world and our lives here in Israel.
Until one day, it all came to an end. The company closed, and all the employees, including myself, went their separate ways. Just before I "turned off the lights in the office," I packed my memories into a cardboard box. It contained a few still photos and a multitude of press credentials in various sizes, colors, and languages. Among them were press passes featuring "mag shot" images of me with thick, unruly black hair, and others with much less hair and a lot more gray. The marks of time.
At home, I added various accessories to the box that I had collected during my travels while working as a journalist in distant places for headline-making stories worldwide. Reporter's notebooks, some with lists of phone numbers of people who used to matter but no longer do, in countries that were once important and now exist only in history books. Business cards tailored for chargers, plugs, and headphones, a headlamp, and a hat with the word "PRESS".
In an envelope, I stashed away expired passports with strange stamps at the entry of countries where, in practice, having an Israeli passport wasn't a significant concern. Stamps and postmarks in various languages, each one reminding me of a specific journey. That was the end.
Yes, "I hung up my boots," and I retired. After more than 40 captivating years in the field of journalism, I redirected my path. There would be no more extended work-related trips.
Now, I feel it's time to rediscover myself and find that personal corner where I can sit and write.
In the closet, next to the box of memories hang neatly folded and pressed shirts, like “soldiers on a shelf”. My ties are also attached alongside the CEO's suits from the days when I managed hundreds of employees. Today, my preferred attire mainly consists of t-shirts and jeans for my meetings…