top of page

Cheese Cake

Updated: Feb 22

שיר מתכון - Cheese Cake


הרשימה פורסמה לראשונה בבלוג שלי ב - ״זמן ישראל״ בקישור הבא: https://www.zman.co.il/353897/


כשדוד עמוס, הבן של דוד יהושע, אחיו של סבא אליהו, מאוסטרליה, בא בפעם ראשונה לבקר בישראל, הוא הביא איתו עוגת גבינה. אמא ידעה שאני אוהב במיוחד עוגות גבינה ושאלה אותי בציפייה לתשובה נכונה, בנוכחותו של דוד עמוס, נו - איך העוגה ? ואני מיד השבתי - Cheese Cake...


אמא מאד התאכזבה. הדוד עמוס כנראה שפחות... כי הוא לא הבין עברית בכלל... ואמא אמרה: אבל אתה אוהב עוגת גבינה ?!? מאד, אבל רק את זאת של שרה שטרן..... עניתי.




צילום שרה שטרן בקפה תמר (צילום: Dr. Avishai Teicher, ויקימדיה)


אז מה היה כל כך מיוחד בעוגה של שרה שטרן מקפה תמר ?

זה המתכון אם תרצו לנסות.


קחו את המרכיבים הבאים:

אחד אבא שלי, אחד חיים חפר, אחד נחום גוטמן ואחד נתן אלתרמן, שימו בצד גם חנה זמר יחד עם אוהד זמורה, ולזיגוג בסוף לפני ההגשה - הכינו מראש את יורם קניוק, לאה רבין, ואורי ליפשיץ.

קחו מערמת העיתונים את הגיליונות האחרונים של דבר השבוע, דבר, על המשמר והארץ. אם יש רק הארץ שלנו או דבר לילדים - קחו פשוט כמות כפולה.


שימו אותם בקערה גדולה יחד עם שרה שטרן שליד הקופה... הניחו לשעה קלה בטמפרטורת החדר בקפה תמר על שולחן הפורמאייקה הראשון שליד הכניסה.


ערבבו את המרכיבים שהכנתם טוב טוב תוך שאתם מוזגים לבלילה עוד כמה כוסיות של אלכוהול על כותרות עיתוני הבוקר של אתמול ומסלסלים טבעות עשן סיגריות בשביל הארומה.

כששומעים שרמת הצעקות מספיק חזקה - הכניסו לתנור שבינתיים התחמם את העיסה שימו לב שגם בתוך החום הגדול מרכיביה לא יפסיקו לתסוס ולכעוס ולצעוק ולהתווכח על מאמר המערכת של אתמול שחנה כתבה, על ביקורת הקולנוע שאבא כתב, או על הטור החדש של אלתרמן במסגרת ״הטור השביעי״ שפרסם זה ב-״דבר״ יום קודם.


ואז…. כשתשמעו את שרה מצווחת על שאול ביבר שלא ימלא את התשבץ בעיתון של הקפה... ובכלל שלא יתקמצן ויקנה לעצמו עיתון משלו, גם אתם כמו אבא שלי בזמנו, תדעו שהגיע הזמן לאסוף את העוגה לְשַׁבַּת, ולעלות הביתה.


הוסיפו עוד כוס קטנה של מַאשְׁקֶה - ומיד הוציאו את המסטרינה לחתוךמלבן אחד מתוך התבנית הגדולה של עוגת הגבינה האוורירית עם פס הבצק העוגייתי ומעליו יושבת קומה של חמישה סנטימטרים של גבינה אפויה שמכוסה בסדין חום זהוב שנוצר מחום התנור שבמטבח מאחורי הקיר עם הקריקטורות של זאב והפוסטרים של טרטה (טרטקובר) ושימו בשקית שלא יתקרר!


ואבא עם הפרחים, בדרך כלל קאלות, שקנה בחנות ליד, ביד אחת, והשקית עם העוגה ביד השניה, יעלה הביתה, ואמא תקרא לי לצאת מהחדר, כי אבא הביא עוגת גבינה משרה שאתה אוהב...


ואז אמא היתה מחלצת את העוגה מהשקית ומניחה על המגש הירוק. חותכת פרוסה דקה ומגישה לי על צלחת קטנה עם מזלג כסף קטן שהשחיר כבר...


והטעם ? אוי הטעם והריח של יום שישי אחר הצהריים של בית הספר היסודי. כשלא היתה עוד אפילו טלוויזיה והרדיו היה מפלטם של המבוגרים. הייתי לוקח את פרוסת העוגה לחדר הקטן שלי ליד המרפסת, וחוזר לספר שלקחתי באותו יום בספריה של שמואלי, בחצר הבית הסמוך. אני זוכר עד היום איך הייתי מריח את הפרוסה. ולאט לאט נוגס בה מלמעלה בביסים קטנים - שלא תיגמר לי מהר מדי למרות שידעתי שלמרות שעוד מעט ארוחת ערב - אמא תתן לי פרוסה נוספת.


אז מה היה כל כך מיוחד בעוגה של שרה שטרן מקפה תמר ?

נתתי לכם את המתכון אם תרצו לנסות להכין את עוגת הגבינה של שרה בבית...


ספוילר - אני ניסיתי ולא הצלחתי ... הסבירו לי שאין כבר להשיג כיום את המרכיבים המקוריים...


אמא שלי וחברים - ביום האחרון של קפה ״תמר״. צילמה שלומית כרמלי יוני 2015


Commentaires

Noté 0 étoile sur 5.
Pas encore de note

Ajouter une note
bottom of page