לכל ילד יש את שמיכת הביטחון, ״הַשְׂמִיכִי״ שלו, זאת יכולה להיות פיג׳מת פלאנל מצוירת, חיתול בד, בובת סמרטוטים או מוצץ. אני הולך לישון עם רדיו.
מאז ומתמיד היה לי רדיו. בילדותי, אבא ואמא שלי שהיו אנשי רדיו, קנו לי טרנזיסטור קטן עם אוזניה ומאז זה היה ה״שמיכי״ שלי. שמיכת הביטחון הפרטית שלי. הטרנזיסטור היה מכשיר קסם, קטן כסבוניה, שחור עם גלגל קטן של עוצמת השמע, וגלגל שני גדול יותר המכוון את התחנות. קופסת הקסם הזאת הייתה עטופה בכסות של עור שחור רך ככפפה ומחורר. והייתה גם אוזנייה, חוט ארוך לבן...
חלק ראשון של הסיפור המלא שלי על ימי הרדיו שלי ושלכם בלינק הבא:
ימי הרדיו שלי מימין לשמאל:
אבא עזריה רפופורט באולפן עם וצוות מערכת הרדיו בת״א (רחל הרמתי, תמר הראל, דליה און-פריזנט ואחותה) - מודעת פרסום למופע ״בידור 61״ שהיתה אז בשנות ה-60 הכוכב הנולד של אז. השותף לעריכה והחבר הקרוב של אבא באותן השנים היה יוסף ״פפו״ ארנון ז״ל וצילומים נוספים משידורים חייים מיד לאחר ״ששת-הימים״
